רוטננית

רוֹטְנָנִיתf. (רָטַן) 1) grumbling, discontented. Num. R. s. 125> למלך שהיתה לו מטרונהר׳ (Mus. רוטג׳, corr. acc.) this is like the case of a king who had a grumbling matron as wife; Tanḥ. Naso 12 אשה ראגניות, ראנ׳, ראג׳ (corr. acc., or רוֹנָנִית); Pesik. R. s. 5 דונונות (corr. acc., or רוננית). 2) (prob. to be read: רוֹטְנָנוּת) grumbling, discontent. Num. R. l. c. שלא תחזור לרוֹטְנָנִיתָהּ lest she return to her sullenness; Pesik. R. l. c. לרוננית (read לרוֹנָנִיתָהּ, or with ed. Prague: לרַטְנָנִיתָהּ).